״ועדיין אינני יודעת מה לספר לבני: שאני אימו או שאני אני״ (אפרת מישורי)
לקראת יום הולדתה ה- 75 בקשה רינה לעשות סרט ממנו יוכלו הילדים והנכדים שלה ללמוד על האישה שהיא. יצרנו מסמך זכרונות העוסק בצדדים הפחות מוכרים למשפחתה שלאו דווקא קשורים לאמא והסבתא שהיא.
התחביב של רינה לתפור שמיכות טלאים ליקריה, שימש אותנו לחבר בין סיפורי הילדות המצחיקים והנוגעים דרך ״שמיכת זכרונות״ שנתפרה מהטעמים והריחות של ילדותה, כבת יחידה להורים פליטי מלחמה, שעלו ארצה מפולין והקימו בית בשכונת ביצרון בתל אביב של שנות ה- 50.
רינה ומשפחתה זכו לאירוע משפחתי בלתי נשכח וסרט שילווה אותם גם בהמשך.
הסרט כלל תחקיר עם רינה ומציאת ארכיון, יום צילום אחד וחמש משמרות עריכה. אני הפקתי, ביימתי וכתבתי את התסריט.
עריכת וידיאו: רוני בן גל, צילום: ולדימיר בילנסקי .
״יצירה נפלאה, רגישה וחכמה בבחירת החומרים והתוכן״, פרופ׳ דוב ויינברגר בעלה של רינה
״רעות הבינה בדיוק מה רציתי והתהליך היה מהנה. הילדים והנכדים מאוד התרגשו ואפילו קצת בכו. התגובות שלהם דייקו את הדברים. כך השארתי סיפור קטן בקולי, דייני״, רינה ויינברגר
״חבורה בכל הגילאים יושבת מרותקת למסך הכל מדויק ובטוב טעם. שאפו את אשת מקצוע מדהימה 🙏🏻❤️״, אלדד ויינברגר בנה הבכור של רינה
